דרך ארוכה עושה הרופא הווטרינר מהרגע בו מתייצב מולו כלב חולה ועד לקבלת האבחנה המדויקת. אתה מטיל למערכה ניסיון רפואי, לפעמים של שנים רבות, מגובה בהתעדכנות שוטפת מקריאת מאמרים ומהשתתפות בכנסים. גם השתמשת באולטרסאונד החדש שעלה הון, וערכת בדיקות דם בעזרת מכשיר המעבדה שהתשלומים עליו לא נגמרים אף פעם. בלילה, עברת שוב על הפרק הרלוונטי באטינגר, ואולי גם הרמת טלפון לקולגה לשם התייעצות. אם קיווית להחלמה מהירה לאחר שבידך אבחנה מדויקת, ולאחר שציידת את הלקוח במרשם לתרופה "הכי הכי", שהומלצה בכנס האחרון של לימודי המשך- טעית. קיים עוד מכשול אחד בדרך, והוא- היענות הבעלים להגשת הטיפול.
 

היום אחה"צ התקשרה לקוחה למרפאה, וסיפרה על חתול חצר שמצאה שוכב בפינת גינת הבית המשותף בו היא גרה. החתול נראה חלש, נחיריו סתומים מנזלת, והוא מתקשה לנשום. כל בקשתה היא לקבל מרשם לסירופ אנטיביוטיקה כדי לנסות ולעזור לחתול האומלל.